ממלחמת יום הכיפורים – שבשבוע השלישי שלה נפצע – ואילך, שלושה עשורים וחצי, מסגן עד תת-אלוף, זכה קצין השריון שמעון חפץ למושבים בשורה הראשונה של המופעים הבטחוניים והמדיניים, בקירבת הקצונה הבכירה, שליחי המדינה לפנטגון, חברי הממשלה והנשיאים. 

חפץ, שלמד חקלאות והצטיין כרפתן – ״נשוך נחש״ אינו איפיון שלו, אלא תיאור מצבו – הוא בן הדור של מלחמות ההתשה ויום הכיפורים, מהמחזורים שספגו בגופם את מחץ ההתקפות המצריות והסוריות. פציעתו, בעת שאוגדתו נערכה לצליחת התעלה מערבה, הסיטה אותו לתפקידים עורפיים בלשכות האלופים מוסה פלד בגייסות השריון וקותי אדם במטכ״ל ומשם, עם אלוף מנדי מרון, לנספחות הצבאית בוושינגטון.

בשיחה עם אמיר אורן מספר חפץ על החודשים הראשונים והמתוחים של מלחמת לבנון, כאשר השגריר ארנס וצוותו, כולל סגנו נתניהו, פעלו מול מימשל ידידותי אך קצר-רוח; ואיך, בעקבות הדחת שר הבטחון שרון, הוזעק ארנס ארצה להתמנות במקומו. ארנס צירף אליו מהשגרירות את מרון כמנכ״ל, את נחמן שי כדובר ואת חפץ כשליש צבאי. כך השיק חפץ עשור בלשכת שר הבטחון, עם ארנס-רבין-ארנס-רבין.

חפץ היה שם בעת שהתחוללו כל ההתלבטויות, המחלוקות והשערוריות: מינוי הרמטכ״ל (לוי כ״פשרה מייצבת״ בין שומרון לבן-גל ותומכיהם שרון ורפול; שומרון; ברק); הקמת מפקדת חילות השדה; קו 300; הנסיגה בלבנון לאזור הבטחון; הפעלת פולארד בידי הלק״ם בראשות רפי איתן; פיתוח ה״לביא״ וקירקועו; האינתיפאדה; מלחמת 1991; גירוש 415 פעילי חמאס ללבנון.

באירוע אחרון זה נאלץ רבין, ראש הממשלה ושר הבטחון, לדלג באמצעות חפץ על הרמטכ״ל ברק ועל אלוף פיקוד הצפון מרדכי ולדבר במישרין עם תא״ל גבי אשכנזי בגבול לבנון. מרדכי נטר לאשכנזי על מעורבותו הסבילה בעקיפה זו.

על תהליך אוסלו, רצח רבין, הנסיגות מלבנון, קשרי הנשיאים ויצמן, קצב ופרס עם בכירי צה״ל, המוסד ושב״כ ומעמדה של המזכירות הצבאית – בחלק השני.