משה קראדי הוא צעיר המפקחים הכלליים של משטרת ישראל לדורותיה וראשון יוצאי צפון אפריקה בתפקיד. בחודשים האחרונים הוא הפך את מועדון גימלאי הפיקוד הבכיר של המשטרה לגורם פעיל ומהדהד בזירה הציבורית, נגד הסתערות נתניהו-לוין-רוטמן על הרשות השופטת ונגד הלשעבריין שהיה לשר הממונה על המשטרה, בן גביר.

שוטר בן שוטר, שדילג במהירות שיא במעלות המשטרה, בחמש שנים מסגן-ניצב לניצב ובארבע שנים נוספות למפכ״ל, קראדי הוא דובר מתוחכם ומלוטש, יודע תקשורת ופוליטיקה, שהצליח להרשים מפקדים ושרים שונים – חפץ, ברינקר, וילק ובן עמי; אהרונישקי, לנדאו והנגבי. בסוף המאה הקודמת ובתחילת הנוכחית היה חבר בקבוצה של חצי-תריסר כוחות עולים במשטרה, שנערכו לעקוף דור ותיק ובה בעת גם להתחרות ביניהם על הקידום הסופי.

בחלק הראשון של שיחה עם אמיר אורן מספר קראדי על ילדותו בבת ים ושירותו בצנחנים, על משמר הגבול ומרחב לכיש, על יחסיו כראש אגף משאבי אנוש עם העוזר הפוליטי משה כחלון, על המחוז הדרומי ועל פינוי עזה. פרשת פריניאן, היחסים עם שרון ואולמרט, ועדת זיילר והקרע עם דיכטר, המוקשים ביחסי הצמד שר-מפכ״ל, המשטרה תחת בן גביר ושבתאי, עיסוקיו הכלכליים ופיתויי הפוליטיקה – בחלק השני.