קורות חייו של עמי דרור, ממובילי המחאה נגד ההפיכה המשטרית והתביעה להתפטרות הממשלה בגלל אחריותה למחדלי ה-7 באוקטובר וסיכול החזרת החטופים, כוללות פרק החורג מהשיגרה לא פחות מהעדפתו לתה על פני קפה.

בסוף העשור האחרון של המאה הקודמת גוייס דרור ליחידה לאבטחת אישים בשב״כ. הוא סיים את הכשרתו והתייצב ביחידה בבוקר שלמחרת רצח יצחק רבין. בו ביום הופעל במשימה המאתגרת של אבטחת שועי תבל שהגיעו להלווית רבין. בהמשך, כמאבטח וכמפקד, חווה את שלבי הדיכדוך וההתאוששות של השב״כ כולו ואגף האבטחה בתוכו.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ משבח דרור בעיקר את האלוף עמי אילון, ראשו החדש של השב״כ לאחר התפטרות כרמי גילון, ואת המפקד שהביא משייטת 13 לאבטחת האישים, טל שאול. הם הפיחו רוח אחרת, מקצועית וצנועה, בחבורה שהתקשתה להשתחרר מהרגלים ישנים ומתחושות אשמה.

שלושה ראשי ממשלה – פרס, נתניהו וברק (וגם שרון, לפני בחירתו לרה״מ) – איבטח דרור, ותובנותיו המעניינות מהיחסים הראויים בין מאובטח למאבטח עימו. מהכרותו עם נתניהו ומשפחתו לא היה דרור למעריץ קנאי שלהם. הקוטב הנגדי לבזבזנותם החמדנית הוא בני בגין, שהתאים את סדר-יומו לרצונו לחסוך במשאבי המדינה. הציבור אינו מבין, מציין דרור, כמה כסף, מאבטחים, שוטרים והטרדת משתמשי דרך מושקעים בכל נסיעה של נתניהו לצילום סרטון; וכמה עולה למדינה אבטחת בנו ״בסאונות של מיאמי״.

לפני שנתיים היה לאחד הקולות הבוטים והבולטים במחאה. לעתים לא התאפק, חצה את הכביש והעיר למאבטחים הצעירים ממנו בשנות דור היכן שגו. הוא אומר גם כיום כי למרות יחסו האישי למאובטחים מסויימים, אילו חזר לתפקידו הממלכתי היה ״לוקח כדור״ למענם, כחובתו הממלכתית.

דרור מדבר על המחאה המבוזרת, נטולת ההנהגה והמנגנון; על הממשלה הכושלת והמפקירה; ועל עתיד גורמי החברה האזרחית לכשיתממש חלומו ובעקבות בחירות שיוקדמו תקום הנהגה חדשה. האם בעצמו ירצה להיות אז שליח-ציבור? מתגובתו עולה שמצב כזה יהיה בלתי-סביר, אך לא בלתי-אפשרי.

הפיק : איתמר אורן
אולפן: אורי אנוליק, קמילה פאס פסבנר
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב