מאז גיוסו לצה״ל באמצע שנות ה-60׳, כשהתנדב לסיירת שקד, טיפס אילן בירן במעלות העשייה הבטחונית. בגולני לחם ממפקד מחלקה ועד למח״ט. בגבול לבנון היה למפקד אוגדה 91. במטכ״ל שירת בתפקיד החשוב ביותר של תת-אלוף, ראש חטיבת המבצעים, וכראש אגף האפסנאות, כיום הטכנולוגיה והלוגיסטיקה.

למרות לשונו הבוטה, שלא נאלמה מול בכירים ותקיפים, וכנראה בגללה, מינה אותו הרמטכ״ל ה-10 מוטה גור לראש לשכתו. טרם הסכמתו למינוי, בשנתו הרביעית והאחרונה של גור, בדק בירן עם שלושת האלופים שהובאו בחשבון לתפקיד הרמטכ״ל הבא – האלופים קותי אדם, רפאל איתן והרצל שפיר – אם ירצו בהישארותו. משמע, בירן, המיועד למח״ט גולני, הכיר את החומר כבר במבדקי הכניסה לבית הספר של החיים, כדברי מפקד סיירת מטכ״ל שהיה לרל״ש הרמטכ״ל בדרכו לפיקוד על חטיבת הצנחנים.

וזה אכן היה בית ספר, במבצע ליטני ובחיכוכי גור ואיתן עם שר הבטחון רב-היצר וקצר-הפתיל עזר ויצמן, שהביך את הסא״ל בן ה-31 בהודעה סתומה שהוא ״עולה למנוח״ – לדיון אצל ראש הממשלה בגין. 

רפול, הסגפן ממושב תל עדשים שנהג לעלות על ייצועו עם התרנגולים ולהתעורר איתם, אסר להפריע לו בשנתו והסמיך את בירן להחליט במקומו. כשהתגלעה מחלוקת בעניין אישור פעולה צבאית בהולה, התקצף ויצמן מדוע נמנע בירן מעידכון מזכירו הצבאי. כרגיל אצלו, שככה הסערה במהרה.

כדי ״לשמור על כשירות״ למילואים שיגיעו בתום שירות הקבע הטיס רפול, בן 50 ולא בשיא המיומנות, מטוס קל שהוחזק למענו בבסיסי שדה דב ורמת דוד. באחת הטיסות מול חוף הים מתל אביב צפונה, כשבירן לצידו, החמיץ הרמטכ״ל – שהתעקש להתכחש לטעויותיו  – פעמיים את הפנייה מזרחה, לעמק יזרעאל, והגיע לשטח לבנון. רק שם הכיר בעובדות ופנה דרומה, בשתיקה שהרל״ש הקפיד שלא להפר.

כמפקד בה״ד 1 הדריכו את צועריו מפקדי-המחלקות גדי איזנקוט, שאול אריאלי, ניר ברקת ובני גנץ. קציני אותה תקופה התרשמו מגנץ פחות מאשר ממקביליו. בירן טיפח את איזנקוט, שידל אותו לחתום קבע, הביא אותו כאלוף המרכז לפקד על חטיבת אפרים ותידרך אותו, בהיותו מנכ״ל משרד הבטחון, לקראת מינויו למזכירו הצבאי של ראש הממשלה ושר הבטחון אהוד ברק.

בירן נקלע לתהליך אוסלו לאחר תחילתו ובעקבות כורח המינוי במרכז, לאחר שאלוף הפיקוד נחמיה תמרי נהרג בהתרסקות מטוסו, אף שהעדיף את ראשות אמ״ן, אחרי ידידו אורי שגיא, או את פיקוד הצפון, אחרי איציק מרדכי. לקראת גיל 50 שקל את המשך דרכו. הוצעה לו ראשות אגף התכנון – תפקיד חשוב, אז – ואיתה אופק לסגנות הרמטכ״ל והתמודדות על תפקיד הרמטכ״ל, אך הוא בחר לפרוש ורווה נחת מניהול משרד הבטחון ומתפקידו כיו״ר רפאל. 

בשיחה עם אמיר אורן, ב״אפרכסת״, אילן בירן הוא לפני ואחרי הכל גולני, מג״ד 13 כחוליה בשרשרת של מפקדיו יהודה גולן ואמיר דרורי, של שגיא ו״קפלן״ קפלינסקי ואיזנקוט, תמיר ידעי ותומר גרינברג; וכוותיק מלחמות
ששת הימים וההתשה, יום הכיפורים ולבנון, יש לו דעה נחרצת על מה שקרה לצבא היבשה, מול המודיעין וחיל האוויר, בדרך ל-7 באוקטובר.

הפקה: איתמר אורן
אולפן: בן קונסולוס, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast של אור אליעז, רחוב המרץ, תל אביב