לשליחת הודעה למערכת "אפרכסת"

לחיים ארז בן ה-88 לחיצת יד איתנה של רפתן, מזכרת מימיו כנער בנהלל. ארז, חסון וצלול, פעיל במוזיאון הלוחם היהודי בלטרון, לצד אתר מורשת השריון, כאלוף בדימוס וכמי שילדותו טולטלה בתלאות יתמות ונתק במלחמת העולם השנייה, אך אינו רואה בעצמו ילד שואה.

בזכות נחת ידו התגלגל ארז לקצונה וממנה לקבע. הוא קיווה להתקבל לקורס-טיס, נמצא בלתי-כשיר בריאותית לשירות קרבי ונשלח לבסיס גדנ״ע בדרום. שם נקלע לתגרה והיכה קשות חייל אחר. כדי למלט אותו מעונש כבד, סידרו לו מכריו מנהלל – שכניו של הרמטכ״ל דיין – הצבה לבה״ד 1. סגן-משנה רוזנברג, לימים ארז, היה למפקד מחלקה בגולני ולחם במבצע קדש, בפעם הראשונה מארבע בחזית המצרית.

בשלוש הפעמים הבאות – בששת הימים, בהתשה וביום הכיפורים – כבר היה טנקיסט. סמג״ד שהתמנה למג״ד כשמפקדו נהרג, סגן-אלוף בגדוד ובחטיבה בתעלה, מפקד חטיבת המילואים 421 ב-1973. אז, בצהרי יום ששי, 5 באוקטובר, בהיותו גם מדריך בבית-הספר לפיקוד ומטה, שמע את עוזר ראש אמ״ן למחקר, תא״ל אריה שלו, מרגיע את חניכי פו״ם שהמערך המלחמתי של צבאות האויב אינו צפוי לעבור מן הכוח אל הפועל. 

עם כל הכבוד למודיעין, אמר אל״מ ארז, האחריות לקדם כל תרחיש מוטלת על המפקדים – והורה לסגנו להעמיד את גורמי החטיבה בכוננות להקפצה. זהירותו וקפדנותו השתלמו: בערב השני של המלחמה כבר היו יחידות החוד של החטיבה במגע בחזית התעלה. בפיקודו השקול והיציב היה ל-421 חלק חשוב בקרבות הבלימה ובצליחת התעלה מערבה.

ארז משתייך לדור קציני השריון שקלטו את הצנטוריונים והפאטונים, לחמו כסגנים עד רבי-סרנים בששת הימים, התנסו כמפקדי גדודים בהתשה ופיקדו על החטיבות ביום הכיפורים ובשיקום הצבא אחר כך. האל״מים והסא״לים של 73׳ היו במהרה למפקדי אוגדות ובהמשך לאלופים. ארז קיבל מדן שומרון את פיקוד הדרום ולאחר כשנתיים – כשמצרים כבר לא חזית ועזה עדיין לא – המיר אותו באגף האפסנאות.

מפקדיו, ביניהם אריק שרון ורפול איתן, חיבבו והעריכו אותו; זה היה הדדי והוא משבח את שניהם, בגעגוע לצבא הישן, כולל בכוננות עם שחר שלא היתה בגבול עזה ב-7 באוקטובר. כשהשתחרר מצה״ל, ניסו למשוך אותו לפוליטיקה במפלגותיהם, והיו גם מי שהפצירו בו להתמודד על ראשות עירו, אז, רמת גן (כיום הוא מתגורר בקריית אונו). לכולם סירב.

היו לו הישגים קרביים רבים, אך מכל מבצעיו הוא גאה בפינוי מזרח סיני – שארם-א-שייך עד ימית, ב-1982, ללא נפגעים ובאווירת הבנה עם מובילי המחאה. כאזרח, תמך בפינוי עזה ב-2005 ועדיין סבור שהיה מוצדק וכי לאסון 7 באוקטובר גרם מה שנעשה ולא נעשה לאחר הפינוי. 

הפקה : איתמר אורן
אולפן: עדי זקס, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב