טל רוסו הוא אלוף במילואים. מגדולי אנשי הקומנדו של צה״ל. לשעבר מפקד פיקוד הדרום, ראש אגף מבצעים ומפקד מפקדת העומק. תקופה קצרה היה ח״כ מטעם מפלגת העבודה.

״חשבתי שמי שחוצה גבול צריך להיות עם סטנדרט מאוד מאוד גבוה. העוצמה האורגנית היא כמובן עוצמה רצינית. עשיתי פרויקט של צוות שהמפקד שלו נתפס בירדן שניסה להגיע לפטרה. עשיתי עוד פרויקט כזה והשתחררתי. חזרתי לקיבוץ ואז באו אליי עם מבצע שהיה צריך להיות של שלדג ומטכ״ל, אמרתי חבר׳ה אני הולך למילואים בתנאי קבע״.

״שלדג התחילה הרבה בגלל האירועים של יום כיפור וועדת אגרנט, שראו שהכוחות המיוחדים הם לא יוזמים, הם רק מגיבים, הבינו שצריך להביא את העוצמה אלינו. אם אתה מסתכל על מלחמות ישראל, לא היה באמת מבצעים מיוחדים, הבינו שצריך להכין את זה, אי אפשר ביום פקודה לצאת לאיזה מבצע הירואי״.

״כשהגענו לביירות, היה קצת כיסים של קומנדו סורי, זה היה כבר יותר מאתגר, אבל זה היה סה״כ אויב ידידותי. אני בעיקר התעסקתי עם לייצר את הלחץ על מערב העיר, עם צלפים, היינו הורגים עשרות מחבלים. בשלב מסויים גם כבשתי את המוזיאון וההיפודרום של ביירות, ואחרי זה היה פרויקט של מאיר דגן למבצעים לתוך ביירות ושמה פעלנו לתוך העיר. כמדינה עם קצוות, משוסעת, כולם נגד כולם, אומללות. אתה רואה מצד אחד את כל השכונות בג׳וניה, את העושר, ומצד שני את ההרס והחורבן מכל הכיוונים״.

״אליק רון ביקש ממני לבוא לפרויקט של להעביר את שלדג מקצח״ר לחיל האוויר. המשכתי להיות סגן במטכ״ל, הייתי סגן של עומר בר-לב, אחר כך של בוגי. התנאי שלי היה שיש סגן אחד, אחרי התקופה עם בוגי השתחררתי עוד פעם״.

״מג״ד רותם זה היה חוויה מדהימה. אתה הולך מתפקיד מצביא שזה התפקיד הכי מדהים שיש בסיירת מטכ״ל, שכל השירותים עומדים לרשותך, אתה הולך לגדוד בגבעתי בתחילת האינתיפאדה הראשונה. אני אחרי מלחמת לבנון הראשונה, שהייתי מ״פ, הייתי עם דרגות ייצוג. נתנו לי דרגות בסוף המלחמה, נתנו לי סרן. עשיתי קורס מ״פים בשביל שיהיה איזה קורס ייעודי. תקלה״.

לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA

לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD