״הקוד האתי של גולני,״ נוהג יובל בזק לומר, ״הוא ה-DNA המקודד בכל טירון המגיע לבסיס האימונים החטיבתי ויוצא מהבא״ח אחרי חצי שנה כשטבוע בו האתוס של גולני – דבקות במשימה, נחישות, התאוששות, אחוות צבא העם״. 

תת-אלוף במילואים בזק טיפס בהררי גולני ובמשעוליה מטירון עד סמח״ט, היה מפקד חטיבת שומרון תחת שני מח״טים לשעבר מגולני – אלוף הפיקוד קפלינסקי והאוגדונר איזנקוט – ומשרת בחירום כראש מטה אוגדת הגליל (91) שמפקדה הנוכחי, קלפר, גם הוא מח״ט לשעבר של גולני. לקינוח, הגה – יחד עם עוד אקס-מח״ט 1, מפקד זרוע היבשה ידעי – תוכנית להכשרת קצונה יבשתית איכותית, ״ארז״, על שמו של תא״ל גרשטיין, ממפקדי גולני ומסמליה.

אם לא די בכך, הגיע ב-7 באוקטובר חיבור מצמרר לגולני: סמל גיא בזק, בן כרמית ויובל, לחם עד מוות להצלת קיבוץ כיסופים מטובחיו. בנופלו היה גיא מלוחמי גדוד 51, שאביו – ולפניו בין השאר גרשטיין – היה מפקדו בשנות ה-90׳, בלבנון.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ חוזר יובל בזק לאותו יום איום ולארבעת העשורים שקדמו לו, למפקד הכיתה שפתח בפניו דלת לקצונה, לקשיים המוסריים והמבצעיים באינתיפאדה של סוף שנות ה-80׳, ללבנון בעשור וחצי של שירות מפרך ומסוכן. 

יותר מכל מנסה בזק להשיב על השאלה שאינה נותנת לו מנוח: מה קרה לצה״ל לקראת אותה שבת ובה, ברובד הבכיר שמעל דרגי ההסתערות וההקרבה. עד כדי כך היה הפיקוד הצבאי משוכנע בעליונותו המודיעינית וביכולתו ליזום מערכה ולא לאפשר לאויב להפתיע בפתיחתה, הוא אומר, שלא נערך למצב שהתהווה פתאום באותו בוקר.

בזק, רהוט, שכלתני ובהקשר האישי-משפחתי גם מרגש, משוכנע שקרבות התנועה נגד חמאס והאש נגד חיזבאללה הם חוליות בשרשרת מפותלת של מערכה שמובילה איראן. לצערו, אינו רואה איך ההתמודדות עם חיזבאללה, שלאוגדת הקו המשתתפת בה חזר בתום ימי האבל על בנו, יכולה להסתיים בנסיגת האויב מאזור הגבול בלי שיספוג מהלומה. במשתמע, לפיכך, עמדתו קרובה יותר לרמטכ״ל הלוי – שכמפקד 91 לפני עשור ביקש מבזק לשרת במילואים כראש מטהו – ושר הבטחון גלנט מאשר לידידו ושותפו לשכול בעזה, איזנקוט.

הפקה: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast של אור אליעז, רחוב המרץ, תל אביב