ישראל פרלוב על חזית הגולן ב-73׳, המוסד, כישורי קצין-האיסוף ומבצעי איתורו של רון ארד
באופיו של ישראל פרלוב יש ממד ממזרי, הגורם לו לפעול, או להתבטא, באופן שאחרים היו מרסנים, שמא הוא חורג מהמוסכמות. כשגולדה מאיר כיבדה בנוכחותה אירוע חגיגי של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, והזרקור סינוור את השורה האחרונה, שם ישבו צוערי המוסד, שאל פרלוב בקול, כאילו הוא מתבלבל בין ראש הממשלה לזמרת, ״מי זאת, אילנית?״
וכשסרן פרלוב ממילואי השריון נזעק עם חבריו לרמת הגולן ב-7 באוקטובר 1973 ונוכח במצוקת צה״ל מול המתקפה הסורית, ידע מה להשיב למפקד אוגדה 36, רפול, ששאל אותו היכן הכוח שלו. ״המפקד,״ ענה הקצין הצעיר לתא״ל, ״היכן האוגדה שלך?״
זה, כנראה, אחד הרכיבים באופיו של פרלוב שהכשירו אותו לפעול במוסד, במבצעים בחו״ל המצריכים קור-רוח וחשיבה מהיאה ולטפס שם עד לחברות בפורום רש״א, ראשי האגפים, אף שלא היה ראש אגף. כך בתקופת הרמס״ד שבתי שביט, שהועיד את פרלוב לקידום נוסף, אך בלכת שביט ובהגיע דני יתום השתנתה האווירה והוא העדיף לפרוש.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר פרלוב על המוסד המשפחתי שהכיר משנות ה-70 עד שלהי המאה ועל הדומה והשונה בין שני האירגונים הבטחוניים שחווה – צה״ל והמוסד (אף שבראשו עמדו בעשור הראשון של פרלוב בו שני אלופים במילואים, צבי זמיר ויצחק חופי).
באחד מתפקידיו האחרונים במוסד, וציבורית אולי החשוב מכולם, הוביל פרלוב את יחידת חיפוש השבויים והנעדרים, ״ליברטי״. פרלוב וצוותו התחקו גם אחר השריונאים שנהרגו בקרב סולטן יעקב, אך במוקד מבצעיהם עמדה חידת נווט חיל האוויר רון ארד, שאחרי נטישת הפנטום הפגוע באוקטובר 1986 נותר בחיים ובשבי עד מאי 1988; אז נעלמו עקבותיו.
פרלוב מתאר את המהלכים העיקביים והשיטתיים להשגת מידע מלבנונים (מוסטפה דיראני, שנחטף במבצע של סיירת מטכ״ל אך לא השכיל את חוקריו) ומאיראנים; את התקוות שהתעוררו ונגוזו; את ההתלבטויות כיצד לנהוג בתגרני מודיעין – רוכלים החשודים כנוכלים; ואת החלטתו להתנזר – עם חריג יחיד – מהמעורבות הריגשית הכרוכה במפגש עם משפחות נעדרים.
למוסד היה נסיון מסויים בחיפוש אנשים שרצו להסתתר, פושעי הרייך השלישי שנמלטו לאמריקה הלטינית. פרשת רון ארד לימדה עד כמה קשה למצוא אנשים שגורמים מוסלמים קנאיים נחושים להסתירם, חיים או מתים (וכך גם גלעד שליט וגופת אלי כהן).
לקח זה הולם בישראל עשרות ומאות מונים בסוגיית חטופי עזה, והוא אינו מצטמצם רק לפיגועי מיקוח ולבני ערובה, אלא מלמד שסוד עילאי המוחזק בידי מעטים, בתנאים נוקשים של מידור ובטחון מידע, מאתגר את יומרת המודיעין הישראלי לחדירה מירבית לנבכי האויב. אם זה נכון לרון ארד, זה עלול להיות נכון גם לגרעין האיראני.
הפיק: איתמר אורן
אולפן: עדי זקס, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב