הצטיינות במשטרה מתגמלת בקידום – אם המצטיין מטפל בסדר ציבורי, בבטחון או בפשיעה רגילה; ולעניין זה, גם פשיעה חמורה או רגילה. אבל הצטיינות בחקירות שחיתות מקפדת את ראשו של המצטיין. כך מושגת הרתעה. לא של המושחתים, אלא של חוקריהם.

בנימין נתניהו נבלם במאמציו למנות את הסטטיסטיקאי הממשלתי, כך שלעת-עתה הטבלה עדיין משקפת נתוני אמת, ולפי מחקר אקדמי של ערן קמין, תת-ניצב בדימוס, השיפוע ברור ומשמעותי: ירידה תלולה בפתיחת תיקי שחיתות ציבורית. אין חשק לחקור, ולפיכך אין תיקים, ואם לא פותחים תיק מובטח שלא יהיו המלצות חוקרים, כתבי אישום, משפטים והרשעות.

״אהובתי שלי לבנת צוואר,״ התפייט יעקב שבתאי – היוצר, לא המפכ״ל. המשטרה אינה אוהבת את לבני הצווארון. נכון יותר, אינה אוהבת אותם אצלה. יישארו הם במקומם, חופשיים לעיסוקיהם, והיא תתמקד בצווארונים הכחולים והשחורים. רק לא בבכירים, בודאי לא בפוליטיקאים החותמים על מינוי תת-ניצבים, ניצבים ומעל כולם רבי-ניצבים.

בשלושה עשורים כקצין משטרה ראה קמין מעברו השני של שולחן החקירות – ביחידה הארצית לחקירות הונאה, בלשכת המפקד (לנוחות הנחקר הבכיר) או בבית ראש הממשלה – ראשי עיריות, שרים ומעלה. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ הוא מוכן לנדב לקחים ותובנות, אך לא סודות וזוטות. אף שהתמלילים הנחשפים לעתים מספרים את סיפוריהם, ביובש או עם לחלוחית – משעשעות ומאלפות במיוחד חקירות הזוג נתניהו – נצמד קמין, כחוקרים אחרים בדרגתו ומעלה, לתקנון התנהגות אבירי, כמעט כמו חסיון עו״ד-לקוח (ללא קשר לסיום הקרוב של התמחותו בעריכת דין): מה שקורה בחדר החקירות נשאר שם.

אין כמעט בכיר ישראלי במאה הנוכחית, ובסוף הקודמת, שקמין לא השתתף בחקירתו, כחבר צוות או ראשו. אחד הנחקרים שהרשימו אותו לחיוב היה אהוד ברק, שאהוד אולמרט התניע כנגדו תלונת-סרק. מאולמרט התפעל קמין פחות. הוא התנחם בכך שבחקירות הבאות, כשהמתין כנדרש להבעת רצון של חשוד להפליל בכיר ממנו תמורת מעמד של עד מדינה, היה ביכולתו לאזכר את המעשה בשולה זקן, והמבין יבין; ואכן הבינו.

קמין היה ממלא-מקום ראש יאח״ה, מהחשובות ביחידות להב 433, ראש  חטיבת החקירות באגף החקירות והמודיעין ונציג המשטרה בצפון אמריקה, בדרגת ייצוג של ניצב. הוא התנסה גם בצד השני של השולחן, כשנחקר – לצד ראש יאח״ה מירי גולן ושתי פרקליטות – על פעולותיו בתיק חקירת חיים רמון. גירסתו לגילגולי תיק רמון מאלפת.

את הטענה הביביסטית – אף שזכויות היוצרים לה שייכות לקודמיו של נתניהו – שקציני משטרה, פרקליטי מדינה ויועצים משפטיים לממשלה ״תפרו תיקים״ לאישי שלטון, כדי לחולל תהליך שיביא להדחתם, פוטר קמין כהבלים: אין לכך היתכנות מעשית, כי רבים מדי במסגרות שונות ומתחרות, בדיונים הלוך ושוב לקראת אישורים ובעקבות דיווחים, מעורבים בתיקי בכירים. חפרפרות ומקורות בודאי ישמיעו קול, יסגירו את הסוד ויפרמו את המזימה.

ניכר בקמין שלמרות פרישתו וניתוקו מהוויית המשטרה יש בו עוד לפחות תפקיד אחד שעדיין לא מיצה באח״ם/להב. אילו גונב לאוזנו צליל המשרוקית היה חוזר, אבל לא לאותה משטרה שנהרסה עד היסוד בשנה ורבע של בן גביר ושרתיו הסתגלנים בקצונה, אחרי שכורסמה בשנות דור של שרי ליכוד וישראל ביתנו.  כשהוא מייחל ל״דמות אחרת של שר, דמות אחרת של מפכ״ל״, ניתן לאבחן במבעו ובקולו דאגה כנה למשטרה ולאזרחים שהיא אמורה לשרת, גם במחיר חקירת הפרנסים שהציבור העמיד עליו לזמן-מה.

הפקה : איתמר אורן

אולפן: עדי זקס, קמילה פאס פבסנר

נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב