אורי שגיא, במקור אייזנברג, הוא כיום מזקני שבט גולני, החטיבה שעל לוחמיה פקד בכל דרג, כולל הסיירת וגדוד 13 במלחמת ההתשה ועד למח״ט לאחר מלחמת יום הכיפורים, בין השאר בראש נבחרת של אנשיה במבצע אנטבה. בשתי מלחמות, ב-1973 וב-1982, היה בתפקידי מפתח ב״בור״ המבצעים. שגיא היה מפקד אוגדה 36 בגולן, פיקוד הדרום וחילות השדה.

בתפקידו הבכיר ביותר של שגיא בצה״ל עמד בראשות אגף המודיעין, בתקופת שמיר-ארנס (שלהי כהונת דן שומרון כרמטכ״ל ותחילת כהונת אהוד ברק) ובעיקר בתקופת ראש הממשלה ושר הבטחון רבין, עם ברק כרמטכ״ל. אלה שנות התירגול הקטלני להתנקשות בסדאם חוסיין (צאלים ב׳) ותהליך אוסלו. ראש אמ״ן, שסיירת מטכ״ל כפופה לו ושאוזניו כרויות ליריבים המדברים לעתים גם עם ישראלים, נמצא בעמדת מפתח בפרשיות אלה.

בשיחה עם אמיר אורן מגלה האלוף במילואים שגיא שלאמ״ן נודע שבכירי אש״ף מדברים עם ״יאיר״ ועם ״רון״. לפי ההקשר, ניחשו שיאיר הוא השר יאיר צבן. רבין הרגיע את שגיא: העניין, שבחשיבותו המעיט, ידוע לו; יאיר הוא ד״ר הירשפלד, שיחד עם רון פונדק פעל מטעמו של ביילין, בברכת פרס ובהסכמת רבין.

צומת פעילותו של ראש אמ״ן הוא בין הקב״ר והקברניט – בין קצין הבינה הרשתית של יחידה 8200 לבין ראש הממשלה, שמיר ורבין, פרס ונתניהו. הוא מספר גם על המשא-ומתן עם סוריה, מרבין עד ברק, בדגש על נכונות נתניהו לסגת מכל רמת הגולן.

לשגיא הובטח שיתמנה לסגנו השני של רב-אלוף ברק, כדי שיוכל להתמודד עם אמנון-ליפקין שחק על כהונת הרמטכ״ל ה-15. ההבטחה הופרה, אך שגיא מפתיע: ביחסיו עם שחק היו גם פרקי חיבה והערכה.

משפחת אייזנברג-פיין תקעה סיכות בולטות במפת ישראל: יסוד המעלה, מטולה, דגניה, כפר ביאליק. לאחרונה נדרש שגיא להתייחס לקרוב לא כל כך רחוק המתבלט במפה אחרת, הפוליטית: בצלאל סמוטריץ׳. אין צורך ברקע של מעריך לאומי כדי להסיק מדברי שגיא על סמוטריץ׳ שמיותר להזמין אותם למיפגש משפחתי.