יעקב שרת: הדמות של משה שרת כאיש ׳ברית שלום׳ היא מעוותת

יעקב שרת ז״ל היה מתרגם ומוציא לאור, איש שב״כ ודיפלומט. בנו של ראש הממשלה השני, משה שרת ז״ל ומייסד העמותה להנצחתו.

״היו ארבעה גיסים לא שווים לגמרי, אבל ארבעה גיסים. הקשר ביניהם היה מאוד אמיץ ומאוד מעשי. אבי עמד מול בן גוריון, כשהיריבות שלהם הלכה וגברה, לא היה מי שיעמוד לימינו, אילו אליהו (גולומב) ודב (הוז) היו אין לי ספק שלא היו עומדים מהצד״.

״קודם כל התגייסתי לפלמ״ח. כל השכבה שלנו התגייסה לפלמ״ח. הוצבנו בבית הערבה. הוקמה הבריגדה. אבי היה פעיל מאוד בהשגת ההישג הזה של הבריגדה. הייתה בעיה, הייתה החלטה ממשלתית של צ’רצ’יל, ברגע שהחליטו היה צריך להקים את הבריגדה. לא היו די חיילים יהודים לאייש את הבריגדה. הייתה ׳סכנה׳ שהבריגדה לא תהיה יהודית לגמרי. הוסכם שמחלקה מסוימת בפלמ״ח שנעשתה מיותרת לרגל התפתחות המלחמה, ׳המחלקה הגרמנית׳, את המחלקה הזו החליטו להעביר לבריגדה״.

״אני לא חזרתי לבית הערבה, המחלקה שלי עברה לאפיקים. באפיקים היא התאחדה עם עוד כמה קבוצות, קבוצה אחת של יוצאי סוריה וחלק מילדי טהרן. כעבור ימים ספורים, המחלקה שוחררה מהפלמ״ח, וקיבלה על עצמה לאייש את אחת מ-11 הנקודות שהוקמו במוצאי יום כיפור 1946 בנגב. קיבלנו את חצרים. כעבור 4 שנים נפרדתי לשלום מהם״.

״הש.ב באותם הימים היה לו אגף שטיפל במפלגות חוץ ממפא״י ועקבו אחרי הנעשה במפלגות האלה. גם מפלגות דתיות, אבל גם מפלגות שמאל. גם המפלגה הקומוניסטית גם מפ״ם. דבר שלא לגמרי נעלם משיטות הפעולה של היום. הייתי מפא״יניק אדוק, לימים עמדתי על דעתי״.

״אחרי שסיימתי את שירותי בש.ב נסעתי ללמוד בניו יורק. למדתי שם קרוב לשלוש שנים. התמחתי בשפה הרוסית. נהייתי ׳סובייטולוג׳. יום בהיר אחד קיבלתי ממנו (מאביו, משה שרת) מכתב בניו יורק. החלטתי לכתוב יומן. מפעם לפעם תקבל בדואר הדיפלומטי קובץ, ואחר כך תתן לרעייתך, לאחותך ובעלה״.

״ההחלטה על מלחמת סיני התקבלה כשמנועי הטנקים שלנו כבר דלקו. בן גוריון לא יכול היה להעיז להביא את ההחלטה הזאת, אילו שרת היה בממשלה. הוא הודח מהממשלה. הוא היה בודד לגמרי. הוא העריך מאוד את גולדה. כשהוא היה מנהל המחלקה המדינית של הסוכנות, הוא הושם בכלא בשבת השחורה, גולדה מילאה את מקומו. כתב לה מכתב הוא נמצא על ידי, שהוא מברך אותה״.

״בתור בוגר ויודע רוסית ואדם שאפשר לתת בו אמון אני חושב, פנה אליי איש אחד שעמד בראש ארגון שקוראים לו ׳נתיב׳ שעסק ביהודי ברית המועצות. האיש הזה קראו לו שאול אביגור. הוא אמר לי אני מציע לך להצטרף. נשלחתי למוסקבה. היה שם יהודי ושמו לובה אליאב״.

וגם: בן גוריון, שמעון פרס, גולדה מאיר, המעצר על ידי הק.ג.ב, הקריירה הקצרה במשרד החוץ ומאבק שרת בן-גוריון.

לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA

לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD  
 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *